פסק-דין בתיק ב"ל 47957-06-12

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11/06/2012, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 0%.

2.         הערעור נסוב על החלטת הוועדה בנוגע לירידה בשמיעה וטנטון.

3.         לטענת המערער נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה  בנוגע לקביעותיה באשר לליקוי השמיעה והטנטון .         

4.         בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת, ביקשה ב"כ המשיב שהות על מנת  לבחון את טענותיו של המערער באשר להחלטת הוועדה בנוגע לליקוי השמיעה. ב"כ המשיב לאחר שהתייעצה, מסרה הודעה לפיה המשיב מסכים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:

"א.       שתשקול  בשנית עמדתה בנוגע להפחתת מצב קודם בגין ליקוי שמיעה תוך שתצביע על נתונים מוכחים מעברו של המערער.

תשומת לב הוועדה מופנית לפסיקה - דיון מס' 01-46 מרגוליס יצחק נ' המוסד שם נקבע כי:

הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנה בתשובה לשאלה:

            אילו נבדק המבוטח על ידי הוועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו - בטרם התאונה - משיעור נכותו הכולל. משלא הסתמכה הוועדה על נתונים מוכחים שאובחנו במערער בטרם קרות תאונת העבודה, המצביעים על "מצב קודם" התואם סעיף מסעיפי הליקויים (לרבות תוך התאמה), לא היה מקום לנכות אחוזי נכות בשל מצב קודם מנכותו הכוללת של המערער. ראו בעניין זה דב"ע נג/1356-01 (1), שם נקבע (בע' 133):

            "אין לקבל שזקפו מום או ליקוי על חשבון מצב קודם בלא שיצביעו על סמך נתונים מוכחים. מה היה המצב הקודם וכיצד נוצר.

            הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניינים הנ"ל".

5.         הודעת המשיב הועברה לתגובת המערער. המערער הסכים להשבת עניינו של המערער כאמור בהודעת המשיב, אולם עמד על טענתו כי נפל פגם משפטי בקביעת הוועדה בנוגע לטנטון. לטענת המערער, טעתה הוועדה עת דנה בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה שהוכרה לבין מצבו הרפואי של המערער.

6.         לטענת ב"כ המשיב לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה בנוגע לטנטון, שכן הוועדה לא שללה קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לבין הטנטון, אלא קבעה כי למערער נכות בגין טנטון בשיעור של 0% לפי סעיף ליקוי 72 (4) (ד) (1). קביעת הוועדה בעניין זה הינה קביעה רפואית מקצועית, ואין להתערב בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה:

7.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

8.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (ראו עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213). היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

9.         מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

                        "בבדיקה:

            תופיות תקינות. מגיב לקולן בצורה תקינה. בבדיקות שמיעה קו ישר בסביבות 30 DB בכל התדרים".

10.        בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא: